Shoot Many Robots

Shoot Many Robots המקורי הוא משחק אינדי למגוון פלטפורמות (PC, XBOX 360 וכאלה) שבו ארבעה שחקנים יכולים, ובכן, לירות בהרבה רובוטים.
גרסת האנדרואיד של המשחק דומה בהרבה מובנים למשחק המקורי מלבד בכמה נקודות קטנות: אין ריבוי משתתפים, זה משחק ריצה אינסופית במקום משחק יריות מחולק לרמות, וזה בחינם.

אתה הולך לירות בהרבה יותר רובוטים מזה

הנקודה השניה היא אולי הכי משמעותית כאן (אוקיי, חוץ מהנקודה של המחיר). במשחק המקורי אתה שולט בתנועה ובירי של הדמות שלך. אבל Demiurge Studios הגיעו למסקנה המתבקשת ששליטה ברמה כזו היא די בלתי אפשרית עם מסך מגע וג'ויסטיקים וירטואלים, והלכו על הדבר הכי קרוב שהם יכלו לחשוב עליו: ריצה אינסופית.
עכשיו, ז'אנר משחקי הריצה האינסופית הגיע לשיאו במשחק הראשון בסגנון, קרי Canabalt (גם לאנדרואיד!), כל נסיון לשפר את הנוסחה הוא מועד לכשלון יותר או פחות. אבל מכיוון שכאן המטרה היא יותר לפשט משחק מסובך מאשר לשכלל את המשחק הכי פשוט בעולם עוד יש סיכוי שזה לא יהיה גרוע לגמרי.

הכירו את וולטר. הוא רוצה לירות ברובוטים

גיבורנו הפעם הוא פ. וולטר טאגנט (ה-פ. זה קיצור של פיקלז, אבל לא מדברים על זה). וולטר הוא כפרי מלוכלך שגר בקרוון בו הוא אוגר נשק כבר שנים בצפייה לרובוקליפסה, ובגלל שזו זכותו המולדת כאמריקאי, ובמדינה שבה רובים הם פשע רק לפושעים ורובוטים יהיו רובים. לשמחת כולנו, זו הרובוקליפסה. זמן לירות בהרבה רובוטים.

המשחק מתחיל בבחירת נשק וציוד לוולטר. שזה כולל אקדח עם תחמושת אינסופית, כל סוג של נשק בארגז שוולטר יכול להרשות לעצמו, ומגוון כובעים שמתחיל להזכיר את סימולטור הכובעים האולטימטיבי.

אור ירוק לא היו אוהבים את זה

מייד לאחר מכן וולטר משגר את עצמו לשדה הקרב ע"י עצירה פתאומית של הרכב ותעופה דרמטית דרך השמשה הקדמית, ומתחיל לרוץ.
בשלב זה מה שנותר לנו לעשות זה, באופן לא מפתיע, לירות ברובוטים. הרבה.
כלומר, לירות בכל רובוט שנמצא לפני וולטר.
לחיצה על כפתור האקדח יורה באקדח. האקדח הוא חלש יחסית ולכן ידרוש יותר מיריה אחת כדי להרוג את רוב הרובוטים, וגם הטווח שלו מוגבל. אבל יש לו אינסוף תחמושת.
וולטר יכול גם לאסוף כלי נשק נוספים מארגזים לאורך המסלול, ולהשתמש בהם בלחיצה על כפתור הנשק השני. כל נשק הוא שונה, אבל לכולם תחמושת מוגבלת, וגם מספרם מוגבל לכמה שקנית מכל סוג בהתחלה.

זה עדיין קצת רובוטים

חוץ מלירות אפשר גם להחליק את האצבע למעלה ולמטה כדי לעבור בין שלושת הנתיבים של המסלול, ולגעת במסך כדי לקפוץ מעל מכשולים.
התגובה ללחיצות על המסך לצורך יריה או קפיצה היא מהירה ומדוייקת, מספיק בשביל למשל לפמפם את האקדח כדי לטהר נתיב עמוס רובוטים ישר מולך.
ההחלקות לעומת זאת פחות מדוייקות, והחלקות קצרות מידי יכולות להיות מפורשות כקפיצה במקום מעבר נתיב.

רמפות, ספייקים, ארגזים... עדיין לא מספיק רובוטים

שזה טיפה מסוכן, כי פגיעה ברובוט שעדיין לא ירית בו או במכשול דרך מפילה את וולטר לרצפה ומסיימת את המשחק. ככה שנדרש תזמון סביר של מעברי הנתיבים והקפיצות.
למזלנו המשחק הוא די קל, אז גם ככה לא קשה לשרוד את המסלול ולירות בכמות ראויה של רובוטים אם רק דואגים להסתכל קדימה ולתכנן את המהלכים של וולטר בזמן.

אוקיי, פשוט תניחו שרוב הזמן יש יותר רובוטים על המסך

בקטע בלתי נמנע של הגיון משחקים וולטר צריך לאסוף משהו. במקרה הזה זה אומים, שגם אוספים מכל רובוט ירוי אבל גם מרחפים להם בשורות לאורך המסלול כמו טבעות של סוניק או עיגולים של פקמן או משהו (אם אתה צעיר מידי כדי להבין את הרפרנסים הקודמים: מה-שלא-יהיה שאוספים בטמפל ראן).
האומים הם הכסף של המשחק שבעזרתו רוכשים כלי נשק (חשבתי שוולטר אוסף אותם כבר שנים?) וכובעים (מאומים?!).
בנוסף, אם מקפידים לירות ברצף ברובוטים בלי יותר מידי השתהות בין רציחות אז גם מד ה-chain kill מתמלא, ואז עולים ברמה.

בהחלט יריתי בהרבה רובוטים

כשנגמר המשחק, מספר האומים שאספנו והרמה שהגענו אליה קובעים כמה התקדמנו בצבירה לדרגה הבאה. כל דרגה שעוברים משחררת עוד סוגי נשק שאפשר לקנות.
בנוסף יש גם אתגרים של להרוג X רובוטים מסוג Y. על השלמת כל אתגר כזה מקבלים איגרות חוב (שזה הכסף השני של המשחק, חוץ מאומים).

כמקובל, עם האומים והדרגה המתאימה אפשר לקנות אקדחים חזקים יותר ומגוון כלי נשק בארגזים שיופיעו אחר כך לאורך המסלול, כאשר כאמור אקדח הוא לתמיד, אבל נשקים בארגזים הם רק כמה שקניתם מכל סוג.
אפשר לקנות גם כובעים, שטובים כל אחד ל-24 שעות, ונותנים כל מיני יכולות מיוחדות כמו דילוג לחלק המתקדם של המסלול (כובע עם כנפיים) או קפיצות ממש גבוהות (קסדת אסטרונאוט).
באיגרות חוב אפשר לקנות כלי נשק יותר חזקים, וגם להמשיך את המשחק אחרי שנפסלים. אבל זה לא מומלץ, כי צוברים מעט מאוד מהן לאורך המשחק.
מכיוון שמדובר במשחק freemium אפשר כמובן לקנות עוד איגרות ואומים בכסף אמיתי. אבל זה לא באמת נדרש.

Pause זה כשוולטר והרובוטים יוצאים לשתות

סך הכל מדובר במשחק די מהנה, ולא מאוד קשה. כל כך לא קשה, למעשה, שתוך שניים שלושה ימי משחק של הגעתי לרמה 7, קניתי את רוב סוגי הנשקים בכמויות שתמיד יש לי עודפים ויש לי עדיין מספיק אומים כדי לרכוש כל יום שני כובעים חדשים (שזה חסר פואנטה, כי רק אחד יכול להיות פעיל והוא טוב ליום שלם).
מעבר לזה, נראה שהמסלול עצמו מתחיל לחזור על עצמו בסופו של דבר, ככה שאם אתה שורד מספיק זמן אתה מתחיל לרוץ דרך אותם אזורים שוב ושוב.
שזה לא רע, בהכרח, אבל זה אומר שהמשחק הזה טוב בעיקר כהסחה לכמה דקות ביום.
ככזה הוא עושה את העבודה יופי, ואם החבר'ה ב-Demiurge יקפידו לשחרר מדי פעם עדכונים עם כלי נשק וכובעים חדשים המשחק בהחלט יכול להמשיך להיות שווה שמירה בזכרון של הגלקסי לזמן הקרוב.

לא רע! וגם: לא זומבים!

Shoot Many Robots

חדשות: משחקים שווים לאנדרואיד ב-Humble Bundle

עדכון: עוד 3 משחקים נוספו לחבילה, כולל Another World, מה שהופך אותה לאפילו יותר שווה.
ובאקט של אקסטרא-נדיבות, מי שכבר רכש את החבילה גם מקבל את המשחקים החדשים.

מקור: Droid Gamers

אם התמונה הזו מעלה בך גל של נוסטלגיה: מזל טוב, אתה זקן!

הגרסה של ה-Humble Bundle לניידים, אותו אוסף משחקים שאפשר להציע עליו איזה מחיר שרוצים (!), כוללת הפעם כמה משחקים חביבים לאנדרואיד שבדרך כלל עולים מחיר מלא של משחקים במחיר מלא.
בין השאר החבילה כוללת את Anomaly Korea (ההמשך של Anomaly Warzone Earth), את Bladeslinger הממש חדש, וכן- גם את Plants vs. Zombies. לאשה ולילד, נגיד.
אם תהיו נדיבים ותשלמו מעל למחיר הממוצע של 5.55$ תקבלו עוד משחקים! כולל את Metal Slug 3!
וגם עם כל משחק מקבלים את הפסקול המלא שלו.
וגם חלק מהכסף שלכם הולך לצדקה. צדקה!
נדיב? מאוד נדיב.

ברגיל המשחק הזה לבד עולה איזה 14 שקל

מקור: Humble Bundle

חדשות: World of Tanks לאנדרואיד

Wargaming.net, האחראים למשחק הרשת המצליח (והחינמי) World of Tanks הכריזו היום על משחק הרשת World of Tanks Blitz, משחק בהשראת המשחק המקורי, אבל מותאם במיוחד למכשירי iOS ואנדרואיד.
זאת אומרת, גם שם יהיו שם טנקים כנראה.

חיו את החוויה של להשרף בתוך קופסת מתכת מלאת תחמושת!

מקור: Polygon

חדשות: Shoot Many Robots לאנדרואיד ובחינם

המשחק Shoot Many Robots, משחק אינדי חדש למדי ל-PC, הפציע זה עתה ב-Play Store.
מסיבה לא ברורה כלשהי נראה שהוא עדיין לא מאופשר לכל המכשירים. גלקסי S3, למשל, לא נתמך.
יש לקוות שזה ישתנה בזמן הקרוב.
השמועות אומרות שזה משחק שבו רצים ויורים ברובוטים. הרבה רובוטים.

עדכון: עכשיו אפשר להוריד לכל המכשירים.
ביקורת בקרוב!

גם אני רוצה לירות בהרבה רובוטים!

מקור: Polygon

Vector

ברוך הבא לעתיד.
זה עולם טוב בהרבה מזה שאתה מכיר. העוני והאבטלה חוסלו, כמו גם עבודת הכפיים. הכלכלה העולמית החדשה מאפשרת לכולם לעבוד בהייטק, בקיוביק ממוזג מול מסך מחשב. הפשע והטרור חוסלו והבטחון האישי מעולם לא היה טוב יותר, עם מספיק מאבטחים כדי למנוע אפילו את הפשע הקל ביותר. אפילו הזיהום חוסל. השמיים מעולם לא היו כחולים יותר, וים של בניינים לבנים מבריקים מתמשך אל האופק.
במילים אחרות: אוטופיה.

WUB WUB WUB

אבל תמיד יש מישהו לא מרוצה. מתישהו, איפשהו, אחד מהמוני ההיפסטרים שיושבים ומאזינים למוזיקה עתידנית (בטח דאבסטפ) באייפוד העתידני שלו בעודו גולש בפייסבוק העתידני שלו הולך להשבר. הוא לא רוצה להיות עוד חליפה, עם עבודה נוחה, פרודקטיבית ומכניסה. הוא רוצה להיות חופשי. ולרוץ.
ואז הוא יקפוץ מהחלון.
למזלו, זה העתיד. מדינת הרווחה העתידית מודעת לסיטואציה, ואיפשהו בבניין נמצא בכוננות איש אבטחה שיעשה הכל כדי להציל את האצן שלנו מעצמו. הוא אתלט טוב יותר, הוא מיומן בשימוש בכלי נשק לא קטלניים, והוא לא יוותר עד שיעצור את האצן שלנו לפני שהוא נופל איזה מאה קומות למטה.
ברוכים הבאים לעולם של Vector. ברוכים הבאים לעתיד.

היפסטר, לאאא!!!

לרוע המזל, אנחנו משחקים את ההיפסטר.
התפקיד שלנו הוא לרוץ. לרוץ קדימה, לקפוץ מגג לגג ולבצע כל תרגיל פארקור שאנחנו מכירים כדי לברוח מאיש האבטחה לפני שהוא משיג אותנו ומהמם אותנו עד שנרגע ונצא מהקריז.
אם נבצע את המסלול בצורה מושלמת, בזמן המינימלי האפשרי ועם כל תרגיל בספר אולי נצליח לחמוק מהמאבטח לעוד כמה דקות ולהמשיך את הריצה המטורפת לעבר מוות ודאי במקרה הגרוע ושילוב של אבטלה, הפניה להסתכלות וכתב אישום על נזקי רכוש במקרה הטוב.

מסך טעינה. אתם הולכים לראות את זה יותר מאת שאר המשחק.

העולם דרכו אנחנו רצים דומה באופן חשוד לזה של Mirror's Edge, עוד משחק בגוונים כחלחלים על ריצה בין גגות עתידניים נקיים במיוחד. אבל בניגוד לפיית' המצודדת, הגיבור שלנו (והשומר שרודף אחריו) הוא צללית, כמקובל במשחקים של היפסטרים.
השליטה באצן שלנו היא באמצעות החלקת האצבע על המסך: החלקה למעלה לזינוק, למטה להחלקה וקדימה לספרינט. רוב הזמן הבחירה במהלך הנדרש מוכתבת ע"י סוג המכשול, ככה שהאתגר האמיתי הוא בלתזמן בצורה מושלמת כל מהלך כדי לוודא שלא עוצרים לרגע ומגיעים לסוף המסלול בזמן הקצר ביותר האפשרי.

בעולם האמיתי קפיצה דרך חלון זכוכית נגמרת בחתכים די רציניים

בנוסף, לאורך המסלול מפוזרים בונוסים וכסף שאפשר לאסוף. ככל שאוספים יותר, הניקוד בסוף השלב יהיה גבוה יותר.
לאורך המסלול יופיעו גם מספר אייקונים של מהלכים מיוחדים (המספר הוא שלושה). החלקה מעלה בדיוק כשעוברים אותם תגרום לאצן לבצע מהלך מגניב במיוחד כמו סלטה לאחור או תפיסת עדן חלון תוך כדי זינוק דרכו.
רק ביצוע כל שלושת התרגילים בכל שלב מבטיחה את הניקוד המקסימלי. שזה אומר, כמו שאומרים ב-Angry Birds, שלושה כוכבים.

אני כל כך הולך לעשות משהו מגניב כשאני אגיע למטה. אם אני לא אשבור את הקרסוליים בנחיתה.

עכשיו, לא חייבים שלושה כוכבים כדי להתקדם לשלב הבא. אבל אם התנייה של שנים של משחק ב-Angry Birds הפכה אותך לאובססיבי ואתה חייב שלושה כוכבים ב ה כ ל תתכונן לעבוד בשביל זה.
לפני שאפשר לבצע את המהלכים המיוחדים בכל שלב צריך לקנות אותם. כצפוי, סכומי הכסף שאתה אוסף בכל שלב הם נמוכים משמעותית ממחיר שלושת המהלכים שצריך כדי להשלים כל שלב. שזה אומר לחזור על כל שלב הרבה, הרבה פעמים, או לשלם כסף אמיתי.
כסף גם קונה לכם מיני צ'ופרים כמו בונוסים לשימוש חד פעמי כמו להאט את הזמן לכמה שניות, או מיני קישוטים לדמות שלכם כמו צעיף או כובע. של היפסטרים.
בקיצור, Freemium.

Freemium!

אבל מה שבאמת חשוב זה המשחק עצמו. האם זה כיף לרוץ ולקפוץ מגג לגג, לתעתע בגרוויטציה, להביס את השעון ולגרום לשומר מודאג התקף אסטמה?
ובכן, כן ולא.
כשזה עובד, זה באמת נחמד. כמו הרבה משחקים מוצלחים כל שלב הוא מספיק קצר ופשוט כדי לא לתסכל, אבל לתת תחושת הישג אמיתית כשמצליחים לעבור אותו ממש טוב. וזה גם נראה לא רע, עם אנימציה חלקה ומשכנעת שמצליחה להתאים את עצמה בצורה משכנעת למצבי קצה כמו כשהאצן מפספס, מחליק או נתקל במשהו.
הבעיה היא שזה לא תמיד עובד.
לתחושתי, המשחק מפספס מדי פעם את התזמון של הפעולות שאתה נדרש לבצע. וכשהצלחה תלויה בביצוע מושלם זה אומר שהרבה פספוסים מרגישים מתסכלים פשוט כי אתה לא מרגיש שהם באמת באשמתך.
יכול להיות שזה בגלל התלות במשהוא לא מדוייק כמו החלקה על המסך במקום נגיעה קצרה והחלטית בכפתור. יכול להיות שהרגע בו המשחק מזהה את סוף ההחלקה על המסך שביצעת הוא לא תמיד קונסיסטנטי. בכל מקרה זה לא תמיד מרגיש מיידי, ובמשחק הזה- זה כל מה שיש.

שוקר לפנים. אתה תודה לו אחר כך.

אבל מעבר לזה, למה אתה טורח בעצם? צעד מאחוריך נמצא שומר שמבצע בצורה מושלמת את כל מה שאתה מנסה לעשות. במקרה הטוב, אתה תהיה אולי טוב כמוהו, ותחמוק מתפיסה פשוט כי הוא התחיל קצת אחריך. אבל הוא עושה את זה בשריון קרב מלא, ויכול להכניס בך שוקר תוך כדי קפיצה.
אתה אף פעם לא תהיה טוב כמוהו.
לא עדיף שתחזור למשרד? הפייסבוק שלך לא יעדכן את עצמו...

היה יותר טוב אם זה היה יותר טוב

Vector

חדשות: משחקים בהנחה, שוב!

עוד גל של הנחות על מיני משחקים ב-Play Store מתחיל עכשיו, כנראה בהקשר של החג לאירים שיכורים.
באתר DroidGamers יש רשימה מעודכנת של משחקים בהנחה שכוללת בין השאר את GTA 3, Jet Set Radio ו-Total War Battles בעל השם הסיבובי משהו.
בנוסף, למי שאוהב משחקים גרועים שהם חיקויים של משחקים מצליחים יותר, גם Modern Combat 4 של גיימלופט בהנחה משמעותית.

למרות הציור הזה, המשחק נחשב לקלאסיקה

מקור: DroidGamers, פעמיים.

Save the Captain (קפה טורקי עלית)

טייסים.
בתור האנשים שאחראים לנהוג במכונות ההרג המעופפות של חיל האויר הטוב ביותר בעולם (והאנשים עם הכי הרבה סיכוי אצל מדריכות מוזיאון חיל האויר) הם זוכים אצלנו לתהילה אותה חולקים רק משתתפי תוכניות ריאליטי ויאיר לפיד.
לכן, זה לא מפתיע שעלית בחרו באחד מטובי בנינו כדי לקדם את מותג הקפה הטורקי שלהם.

"הקפטן" מסדרת הפרסומות של עלית הוא טייס מבוגר שלפי מדיו הוא כנראה קברניט בחברת תעופה אזרחית. זה לא נאמר, אבל אנחנו מניחים שזה בחברת תעופה ישראלית ולכן הוא גם טייס קרב לשעבר ומשכמו ומעלה באופן כללי. זה אולי גם מסביר את החיבה שלו לקפה המעפן של הצבא בעידן שאפילו בארץ אפשר להשיג קפה ראוי, שחור או אחר.

בפרסומת האחרונה נזרק הקפטן לכלא של איזו רפובליקת בננות גנרית בגלל הסטלבטות לגמרי לא במקום על גנרליסימו עם רגשי נחיתות. אבל אתם מכירים טייסים.
מסיבה כלשהיא משרד החוץ והמוסד לא רואים לנכון לחלץ את גיבורנו בפעולה נועזת בעורף האוייב (אני מאשים את ליברמן), וכאן אתם נכנסים לתמונה.

וואו, זה כמו תפריט של משחק אמיתי!

התמונה במקרה הזה היא המשחק Save the Captain, או "קפה טורקי עלית" בעברית, של קבוצת שטראוס.
טוב, "משחק" זה הגדרה נדיבה בשביל זה. נגיד... פרסומת סלולרית?
אבל בשביל פרסומת זה כמעט נראה כמו משחק. מנוע Unity, גרפיקה סבירה, תפריטים, achievemnts.
חוץ מהחוסר הבולט בכפתור יציאה מהמשחק, החטא הקדמון של משחקים שנבנו ל-iPhone, זה נראה כאילו עלולה להתחבא כאן אופציה כמעט סבירה לבידור של כמה דקות. הכצעקתה?

חרא של אבטחה ברפובליקה הזו

ובכן, כמובן שלא.
אנחנו מתחילים, באופן מאכזב משהו, מחוץ לתאו של הקפטן. בעזרת כישורי הנינג'ה של קורס טיס וסדנת השבי  הקפטן שלנו הצליח לחסל ביעילות את שומריו (אני מקווה) ולפרוץ את דלת התא בלי שראינו.
כמו badass אמיתי הקפטן עוצר רגע כדי לשלוף כוס קטנה וללגום שוט של קפה שחור לפני שהוא מתקדם לעשות ג'ון מקליין למשמרות המהפכה של הגנרליסימו ולהביא דמוקרטיה לרפובליקה השסועה, Israeli style.

השקט שלפני הסערה?

אבל אז הכל משתבש. הקפטן שלנו חווה התקף פוסט-טראומטי מייד לאחר לגימת הקפה, כשהטעם הבוצי והארומה החלשה מזכירים לו שנים של שירות צבאי ברוטלי, של חברים לכנף שמתים מול עיניו בכדורי אש ושל רעידות קלות מתחת לכנף שמסתיימות במוות פירוטכני של עשרות אנשים זרים קילומטרים מתחתיו. והקפטן פורץ בריצת אמוק אל תוך הלילה.

רוץ קפטן, רוץ!

למזלו, נראה שכל מנגנוני הבטחון של הרפובליקה נמצאים בהקרנה חגיגית של מרתון דמדומים והדרך החוצה פנויה לחלוטין. לרוע מזלו, הקפטן מחוק. בסדרה של מסדרונות ישרים עם כמה דלתות, ארגזים ועמודים דקורטיביים הקפטן מסתכן בריצה לתוך כל קיר או מכשול בצורה שתסיים את הבריחה המפוארת שלו בנפילה מביכה ונזק מוחי פוטנציאלי.
ואם זה לא מספיק גרוע, גם כשהוא מגיע לסוף המסלול יש לו בעיות.

זה לא התחלה של קרב בוס

זאת אומרת, יש לו בעיה כמו נניח לפתוח דלת של מעלית, אבל במוח שלו יש רק צעקות בקשר של טייסים בוערים. למזלו, חלק קטן מהמוח שלו שלובש את דמות המלצר מפוקפק ממנו הזמין את הקפה כשכל העניין הארור התחיל מספק לו את קול השפיות ומציע את הפתרונות המתבקשים לבעיות שלפניו.
כמו נגיד, ללחוץ על הכפתור שפותח את הדלת של המעלית.
עם קפה.

טוב לדעת שהקפטן הוא לא היחיד ששותה את החרא הזה

ככה שלמרות כל הבעיות דרכו של הקפטן החוצה מהשבי וחזרה לארץ ולטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי נראית סלולה, בעיקר שיש כולה 5 אזורים של איזה 40 שניות כל אחד בינו לבין החופש.
לרוע מזלו, הדרך היחידה שיש לך לעזור לו לנווט את מסדרונות חוסר הסכנה היא בהחלקת האצבע ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה כדי להגיד לו לפנות, לקפוץ או להתכופף, וחצי מהזמן הוא לא מקשיב.
שזה אומר שהוא הולך להכנס הרבה בקירות.

הוא רק קולונל? אפילו לא גנרל? לא פלא שיש לו רגשי נחיתות

אבל איך כל העסק הזה בעצם תורם לרצון שלך לצרוך קפה בינוני?
ובכן, לאורך המסלול שלו נתקל הקפטן בפולי קפה. כמו פקמן והעיגולים או סוניק והטבעות, הקפטן מנסה לאסוף כמה שיותר בלי שום הצדקה עלילתית.
בניגוד למשחקים אמיתיים כמו הנ"ל, מה שהקפטן אוסף נצבר גם ממשחק למשחק, כשהרעיון הוא שאפשר לזכות במיני פרסים אם רק תשחק מספיק במשחק ותצבור מספיק נקודות.
אם תתחבר אליהם בפייסבוק, כמובן.

תן לנו את הפרטים האישיים שלך! בבקשה!!!

כלומר, למשחק הזה אין באמת שום קשר לקפה שהוא שהוא דוחף. זה לא משחק שיגרום לך לרצות באיזו שהיא צורה קפה שחור לא טעים, או אפילו לחשוב על המותג שלו באיזו שהיא צורה אחרת.
זה משחק שחד משמעית מיועד לגרום לך למסור את הפייסבוק והטלפון שלך, כדי שלשטראוס יהיה את הפייסבוק והטלפון שלך.
ואם נזכור שאין מגבלת גיל על המשחק או הפרסומות שדוחפות אותו, ובהתחשב בזה שהמשחקיות שלו או הפרסים שהוא מבטיח לא יחזיקו עניין של מבוגר שפוי ליותר מחמש דקות, לא קשה לנחש שהמשחק הזה בונה על הילדים שלך, שהם בעליל לא צרכני קפה שחור, כדי לאסוף מהם פרטים אישיים לצורך מכונת השיווק המשומנת של שטראוס.

שזה די מסריח, כשחושבים על זה.

אין יותר נמוך ממכשיר לשאיבת פרטים אישיים של ילדים בשביל פרסום

קפה טורקי עלית

Strike Fighters Israel - הפעם האחרונה שאני עושה כותרת משנה מתחכמת

 אוקיי. הפעם משהו קצר, אבל מפתיע.

כפיר FTW!

Strike Fighters Israel הוא סימולטור טיסה חביב וחינמי לגמרי (!) של חברת Third Wire Productions, חברה רצינית שעושה סימולטורים של מטוסי קרב כבר הרבה מאוד זמן. ולמרבה ההפתעה, למרות החיבה הבולטת שלהם לחיל האויר שלנו הם לא ישראלים בעליל. טקסנים, למעשה.

אם הייתי צריך לתאר את המשחק הזה במילה אחת, היא היתה "בסיסי": תפריט בסיסי שמאפשר לך רק לבחור מטוס ולהתחיל משימה, מערכה בסיסית שמקדמת את שנת ההתרחשות לאט לאט אחרי כל טיסה כדי לאפשר את המטוסים שהיו זמינים באותה שנה, משימות בסיסיות של דקה או שתיים במהלכן צריך להפיל כמה שיותר מטוסי אויב וממשק בסיסי של הטית הטלפון כדי לשלוט במטוס וכפתור אחד לירי.
אם אתה הארדקוריסט סימולטורים אני מניח שתסכים שגם מודל הטיסה הוא די, נו, בסיסי.

הספיט! כמו של ווייצמן!

למעשה, כל העסק נראה כמו נסיון קטן של החבר'ה ב-Third Wire לראות אם הם יכולים להעביר סימולטור שלהם למובייל.
יותר מזה, העדכון האחרון הוסיף למשחק איזה מערכת דירוג חיצונית מנג'סת שמקפיצה כל הזמן נסיונות שכנוע נואשים להרשם. שבהחלט לא תורם לחוויה המקצועית שאנחנו מצפים מטובי בנינו, החבר'ה עם היהלום בקצה ה-אתם-יודעים-מה (זין) וכו'.

אבל היי, מטוסים! שלנו!

Pull up! Pull up! Bogie on my six!

בוא נהיה כנים. חובבי סימולטורי טיסה כבדים הם זן נכחד, אבל אלו מהם שעוד בסביבה בטח יעדיפו לתפעל את המטוס הוירטואלי שלהם על המחשב הנייח, עם ג'ויסטיק ראוי (ומצערת, וכל חומרה אחרת ש-Saitek עוד מייצרים).
בשבילנו בני התמותה, שתי דקות של dogfight נמרץ כדי להפיל כמה עוכרי ישראל וירטואלים זה בהחלט דרך לא רעה להעביר, ובכן, שתי דקות. וזה אפילו נראה לא רע: המטוסים מפורטים בצורה מספקת, השמיים והקרקע נראים מספיק דומים לשמיים וקרקע (אם כי הארץ הרבה פחות מאוכלסת ממה שזכרתי משיעורי ההיסטוריה) ואפילו התאורה משכנעת בין אם זה בצהרי היום או בשעות הדמדומים.

כשתגיע לגהנום תמסור ד"ש ממני

גם השליטה, אם להודות על האמת, היא בהחלט מספיק סבירה כדי לא לתסכל (בניגוד למשחקי טיסה אחרים שמשתמשים באותה שיטה). ברגע שמתרגלים לרגישות שנדרשת כדי לגרום למטוס שלך לעשות מה שאתה רוצה ולצורה שכל מטוס מגיב, קל מאוד להפיל שניים שלושה מטוסי אויב בכל משימה.
וככל שעושים את זה השנים מתקדמות, ומרוויחים מפתחות כדי לשחרר עוד מטוסים חדשים לשחק בהם. בלי תשלום ובלי כלום.

אווו אני יכול לראות את הבית שלי מכאן

ככה שמה שיש לנו כאן זה חווית טיסה קלילה ומזוקקת, אידאלי כדי להרוג שתי דקות (ושני מצרים), וללמוד קצת על ההיסטוריה של חיל האויר הטוב ביותר בעולם.
אם אתה לא משרת בו בתור פקידה, זאת אומרת.

פאקינג חיל האויר.

ואפילו לא צריך להגיע חמש דקות מבאר שבע!

Strike Fighters Israel