Superbrothers Sword & Sworcery - פיקסל ארט

גילוי נאות: עוד לא סיימתי את Superbrothers Sword & Sworcery. זה לא שאני לא רוצה. למעשה, המשחק אדיב דיו כדי להראות לי שעברתי בערך שני שליש מהמשחק, ובהתחשב בזה שעד עכשיו השקעתי בו לא יותר מ-6 או 7 שעות אז כנראה שלא נשאר לי הרבה. אבל מסיבות שאולי יוסברו בהמשך אני פשוט לא יכול. אני אצטרך לחכות. או לרמות. רוח רפאים ידידותית אפילו רמזה לי איך, אבל אני מאמין לה שאני ארגיש ממש רע עם עצמי אם אני אעשה את זה.

וכך... זה מתחיל

Sword & Sworcery (להלן: חרבות וחרכשפים?) הוא הרפתקה. הזקנים שבינינו מכירים את סוג המשחק הזה כ"קווסט", בזכות סדרת משחקי ההרפתקה האגדית של Sierra Entertainment, שעבור רבים מבני הדור שלי היו אי-אז בשלהי שנות השמונים החוויה הראשונה של סיפור אינטראקטיבי ממוחשב.
קשישים אפילו יותר בוודאי מגכחים בבוז כי הם עוד חגגו על הרפתקאות טקסט כדוגמת Zork. מצד שני, רובם בטח עדיין עם הנוקיה הישן והטוב שהם קנו לפני איזה עשור, אז הם פחות רלוונטים לעניינינו.
מי שכן נשטף עכשיו בגל נוסטלגיה זוכר אולי את ההרגשה של שיטוט אקראי במסכים מצויירים ביד, כשאין לך מושג מה הדבר הבא שצריך לעשות כדי לקדם את העלילה (כי אתה בן 10, והאנגלית שלך לא משהו, וזה פעם ראשונה שראית משחק כזה), אבל הכל פשוט כל כך יפה שאתה לא יכול להפסיק.

אז זה בדיוק זה.

גיבורנו. ונוף.

הכירו את הסקית'יאן, לוחמת נודדת ששונאת קשתות בענן ובזה לכבשים. גורלה של הסקית'יאן הוביל אותה למשימה רבת צער בחבל הארץ הקסום שלמרגלות הרי הקווקז.
מסעה ייקח אותה מכרי מרעה מלאי כבשים מיותרות למערות האפלות שמתחת לממלכת הענן מינגי-טאו. ואחר כך למקומות אפילו יותר מוזרים.
בדרכה היא תפגוש חוטבי עצים שתקנים, נערות שתקניות וכלבים ששותקים רוב הזמן. שזה בסדר, כי דיבורים הם לא העניין העיקרי בסיפור הזה. או הקרבות. או הסיפור, לצורך העניין.
תכל'ס, הסיפור די מפגר.

אני גם לא ממש רוצה להכנס לפרטי העלילה. ביקורת מפורטת כמו שאני בדרך כלל עושה די תהרוס את החוויה כאן. כי כל העניין הוא המסע. ומה שמוצאים בדרך.

מימין לשמאל: המספר, הכלב, חוטב העצים והנערה. שזה בערך כל הקאסט.

אתם מבינים, חרבות וחרכשפים הוא לא סתם משחק. הוא אמנות. הוא כל כך אמנות, שאתם תרצו אותו על הנייד שלכם רק כדי לזכות בוויכוח בפעם הבאה שמישהו טוען שמשחקי מחשב לא יכולים להיות אמנות.

תראו, אמנם חרבות וחרכשפים שוחרר רק בימים האחרונים לאנדרואיד, אבל הוא מוכר כמשחק אינדי מוערך עוד הרבה לפני, כשיצא לאייפון, ואז ל-PC, ואז בכל מיני Humble Bundles. כמובן, "אינדי" בהקשר של משחקים לנייד זה פחות או יותר כל מה שלא גיימלופט. אבל "אינדי" גם נושא איתו איזו מחוייבות לבגרות, נסיוניות וכן, אמנות (אני מרגיש יותר מלוכלך ככל שאני מתקדם במשפט הזה). כאן חרבות וחרכשפים לוקח את כל הקופה.
כי הוא נותן חוויה.

רגע נדיר של כמעט-דיאלוג.

קחו לדוגמא את הגרפיקה. כן, זה פיקסל-ארט. העולם בנוי מפיקסלים גדולים ומגושמים, בצורה מאוד דומה למשחקי ההרפתקאות של ילדותנו. או כמעט, כי מאחורי הקלעים יש לא מעט דברים שהם לא פיקסלים בעליל. כמו השמיים.
אבל כל מסך מפורט עד כאב מלא חיים בצורה שהופכת כל צעידה דרכו לסיפור קטן. מים משתקפים, שיחים מרשרשים כשנוגעים בהם, חיות בר מזנקות לתוך הצמחיה וזאבים בעלי שלוש עיניים נובחים על הירח בדרמטיות.
פאקינג ירח. עוד נחזור אליו, אולי.

והסאונד. שמתם לב שעד עכשיו לא הזכרתי סאונד בביקורות? זה בגלל שלרוב אני משחק בלי. הזמנים המתים המעטים בהם יש לי זמן לשחק בנייד הם כאלה שסאונד די יפריע לאנשים בסביבה.
אתה לא עושה רעש כשאשתך רואה מאסטר שף.
אבל כאן? תשקיעו באוזניות איכותיות. באמת. הפסקול כאן הוא שלמות סטריאופונית. אוסף של צלילים ונעימות שמשתלבים בצורה מושלמת עם מה שקורה על המסך, ויוצרים ביחד בדיוק את האווירה הנכונה בכל רגע, בין אם זה רגע של יופי קסום כשהירח המלא משתקף באגם בתוך חלום, או רגע של אימה מזוקקת כשהטריגון הזהוב, מה שהוא לא יהיה, עושה משהו לא ברור מעל הראש שלך רגע לפני שהוא הורג לך את הצורה.

והחידות. הן לא באמת קשות, ואם תתקע ליותר מכמה שניות המשחק ישמח לספק לך כמה רמזים (מעליבים קלות). אבל כמו ב-Portal, כשתפתור אותן אתה תרגיש כל כך חכם שלא תצטרך את הערות המשחק על כמה אתה awesome.
וזה באמת לא משחק קשה. לא חידות ה-sworcery המוזיקליות, לא הקרבות הנדירים עם זאבים עם שלוש עיניים, רוחות רפאים ומשולשים מאגיים, אין כאן inventory מתוחכם לנהל או אפילו דרך למות.

קרב! עם דוב! לפני כן הדוב הזה זמזם מנגינה די קליטה.

ולמרות שרוב מה שאתה עושה זה לגעת במסך במקום אליו אתה רוצה לצעוד, ולחכות בצייתנות עד שהלוחמת המהורהרת שלך תגיע לשם, אתה מגלה שהמשחק מפעיל אותך, ודורש ממך יותר כדי להשתתף בחוויה. אתה תרים את הנייד למצב אנכי כדי לגרום לסקית'יאן לשלוף את חרבה באותה צורה. אתה תסובב אותו כדי לקרוא בספר בקסמים עוד רמז או מחשבה שימושית. אתה תיגע, תגרור ותשפשף את המסך בנסותך להבין עוד חידת sworcery ציורית, או כדי להציק לארנב, או לג'מג'ם עם ג'ים. אתה תחכה שמצב הירח יהיה נכון (בעולם האמיתי) כדי שבמשחק תוכל לעשות משהו שאפשר לעשות רק כשהירח כמו שהוא צריך להיות. כי ככה אמרה לך רוח רפאים. שכאמור, גם אמרה לך איך לרמות.

אחד היתרונות במשחק הזה זה שאני לא צריך להתאמץ לחשוב על דאחקות לתיאורים של תמונות

שורה תחתונה: המשחק הזה לא מיועד לילדים חובבי ריגושים. והוא לא מתבייש להגיד את זה, עם רפרנסים לתקליטי ויניל וזלדה. ובל נשכח שהוא עולה כסף. 7.55 ש"ח אחרי הנחה. שזה לא זול. פעם היה אפשר לקנות עם זה אישה וגמל.
אבל אם אתם מוכנים להשקיע את הזמן, הכסף והריכוז שאתם שלא הייתם נותנים על פי רוב למשחק בנייד, אתם עלולים לגלות כמה רגעים של קסם שלא חוויתם כבר הרבה זמן.

אני מוכן להתערב שאף אחד שאני מכיר לא ינסה את זה

Superbrothers Sword & Sworcery on AppAware

חדשות: מבצעים לחג!

שווה לבדוק את Google Play עכשיו.
נראה שיש הרבה משחקים בהנחה לכבוד החגים.

זה אמנותי!

בין השאר אפשר למצוא את Superbrothers Sword & Sworcery עטור השבחים ב-7.55 ש"ח, ואת רוב המשחקים הלא חינמיים של Gameloft ב-3.90 ש"ח בלבד.

כמובן, רוב המשחקים של Gameloft הם חיקויים גרועים של משחקים מוצלחים מפלטפורמות אחרות.
אבל היי, זול!

איש! עם חרב!

אני לא יודע אם זה הנחת חג, אבל גם GTA3 זול למדי. ויותר שווה.

Game Dev Story - מבוא לניהול פרויקט תוכנה

Game Dev Story של Kairosoft מיפן הוא כנראה המשחק שהוליד את ז'אנר משחקי ה-Story, משחקי ניהול קז'ואליים עם גרפיקה בסיסית שמציעים סימולציה בסיסית וחמודה יתר על המידה של ניהול עסק כזה או אחר, בין אם זה מאפיה, חווה או סטודיו לצילום סרטי סנאף.
זה גם המשחק הראשון שזוכה כאן לביקורת שעולה כסף. 10.61 ש"ח שלמים.

אבל למשחק הזה יש סוד שהופך אותו ליותר מיוחד מכל האחרים. אתם מבינים, Game Dev Story הוא הסימולציה הכי אמיתית שתתקלו בה במרקט. מה שיש לכם כאן זה קורס ניהול פרוייקט תוכנה, רק בלי הרוגלעך בבוקר ותיק של "סלע" מתנה.

תיקון באגים. פחות או יותר הפעילות העיקרית של כל פרוייקט תוכנה ראוי לשמו.

Game Dev Story עוסק, כפי שמרמז השם, בפיתוח משחקי מחשב. קורס ממוחשב זה יכשיר אותך בתחום ניהול הפרוייקטים באמצעות סימולציה של 10 שנים בחיי סטודיו לפיתוח משחקים, והכל עם גרפיקה מתוחכמת בסגנון 8 ביט. הייטק!

המשאב החשוב ביותר בעולם התוכנה הוא המשאב האנושי. מפתחים. הם דורשים שכר מופקע, מתלבשים רע ומדברים כל הזמן על מדע בדיוני. אבל הם המכונות שמייצרות את המוצר שלך- קוד. לכן לפני הכל אתה צריך לגייס כמה.
בשלב הראשון מגבלות התקציב מכתיבות גיוס מפה לאוזן. בהמשך, אם תוכל להרשות לעצמך, תוכל להשקיע בגיוסים יקרים יותר החל מהודעות בעיתונים ועד בית פתוח. גיוס יקר יותר מבטיח מועמדים מוכשרים יותר, אבל הם ידרשו גם שכר יותר גבוה.

הצלחה בפרוייקט דורשת הבנה של המשאבים הדרושים לביצועו. פיתוח של משחק מצריך מפתחים עם התמחות בתכנות, כתיבה, עיצוב וסאונד. לכן מומלץ לשכור מתכנת.
ועוד שלושה מתכנתים.
או כותב, מעצב ואיש סאונד, אני מניח.
כשתוכל להרשות לעצמך יש גם אנשי מקצוע עם התמחות במספר תחומים.
ומתאבק מקסיקני אחד. הוא... מתכנת בינוני פלוס.
הממשלה, אגב, תממן לך את משכורות השנה הראשונה של העובדים כחלק מפרוייקט עידוד עסקים קטנים (כן, ממש כמו במציאות!)

חלון דיאלוג! ועם שם כזה ברור שהתקבלת.

השלב הבא הוא התנעת הפרוייקט. כיוון שאין לך כאן לקוח חיצוני, עליך מוטלת החובה לאפיין את דרישות הפרוייקט.
ראשית, הפלטפורמה.
עם תקציב של סטארטאפ קטן ובלי משקיעים חיצוניים אתה תתחיל בפיתוח ל-PC, כי זה בחינם. בהמשך, כשקונסולות משחק חדשות יוכרזו מדי שנה תוכל לרכוש רשיונות וערכות פיתוח גם עבורן. חשוב לזכור שלפתח ל-PC זה תמיד זול ולכן דרך טובה לצבור רווחים בלי השקעה גדולה, אבל נתח השוק של ה-PC הולך ומצטמצם תמיד לקונסולות, ולכן רק רשיון לקונסולה פופולרית יבטיח מכירות טובות באמת. מצד שני, קונסולות מתיישנות ויוצאות מהשוק כל הזמן, ומחירי הרשיונות לחדשות רק הולכים וגדלים.
ההחלטה הבאה היא סוג המשחק. נדרש לבחור ז'אנר ונושא (נגיד, הרפתקה + פיראטים). קח בחשבון את הפופולריות של כל אפשרות, אבל גם את עלות הפיתוח שלה. ואל תשכח- ככל שאתה מפתח יותר משחקים מסוג מסויים אתה נהיה יותר טוב בהם, אבל הלקוחות שלך עלולים למאוס בעוד משחק מאותו סוג (מהר, שמישהו יספר לאקטיויז'ן!).

עכשיו יורדים לפרטים: אתה צריך לאפיין בדיוק את התכונות השונות של המשחק החדש, כולל ריאליזם, חדשנות, ליטוש וכו'. נסה להתאים את המשחק לקבוצת הגיל אליה אתה מכוון. זכור שאי אפשר לקבל את הכל, ונסה להקצות משאבים למה שיותר חשוב. ככל שתצבור נסיון, יהיו לך יותר משאבים להקצות לתחומים השונים.

מה זאת אומרת? מי לא ירצה לשחק בהרפתקאה עם נינג'ות?!

כיוון שזה משחק, בשלב הזה מישהו צריך לכתוב את העלילה. זה יכול להיות אחד מהמפתחים שלך, או יועץ חיצוני בתשלום נוסף. כנ"ל לגבי עיצוב המשחק, וגם לגבי הסאונד. השלב הזה יקבע את הערכים ההתחלתיים של הכיפיות, יצירתיות, גרפיקה וסאונד של המשחק.

ואז אפשר להתחיל לתכנת.

זה הזמן לדבר על מחזור החיים של פרוייקט.

למרות שאתה סטודיו קטן ומגניב אתה עדיין משתמש במתודולוגיית פיתוח מסורתית ולא מגניבה בעליל. 

שזה אומר שאחרי שלב התכנון, שכבר עשינו, אתה עובר לפיתוח.

פיתוח זה השלב שבו המתכנתים שלך הופכים את המשחק מרעיון מגניב למוצר אמיתי.

אגב, כאן אין אופציה לקבלני משנה. אם החבר'ה שלך לא יודעים לתכנת למה לעזאזל גייסת אותם?

המפתחים הנמרצים שלך יעבדו במלוא המרץ, יחליפו רעיונות, ילכו הביתה בשעות שרק מי שאין לו משפחה יכול לחשוב עליהם ובעקרון יעבדו את עצמם למוות בשבילך, כי הם חושבים שתתן להם אופציות.

אתה והפקידה שלך, אגב, לא הולכים הביתה בכלל. אף פעם. אני מקווה שאתה והיא ביחסים ממש טובים, כי לאשתך (או בעלך אם יש לי קוראות- היי, אשתי!) (או קוראים חד מיניים, בכיף) בטוח כבר יש מאהב.

התוצר של התהליך הזה, חוץ ממפתחים שחוקים, הוא שדרוג של כל תכונות המשחק (גרפיקה, סאונד וכו') בהתאם ליכולות הצוות שלך, ועוד שני תוצרים חשובים:

ידע מקצועי, ובאגים.

ידע מקצועי זה דבר חשוב, כי מדי פעם אנשי צוות יוכלו להשתמש בו כדי לשדרג משמעותית את אחת מתכונות המשחק שלך. אתה יכול גם להשתמש בו כדי להעלות את אחד המפתחים שלך בדרגה, שזה קידום מקצועי ודרגת שכר בבת אחת. הידד! מפתחים בדרגות גבוהות מכירים יותר סוגי משחקים שאפשר לפתח.

באגים, לעומת זאת, הם באגים.

כאן מגיע השלב הבדיקות והאינטגרציה, בו הצוות השחוק שלך עושה כמיטב יכולתו לרצוח את כל הבאגים לפני השחרור. בגלל שזה רק משחק ולא העולם האמיתי, זה אשכרה אפשרי.

פיתוח! החלק שבו מייצרים את הבאגים.

ואז המשחק שלך מוכן, ויוצא אל השוק. מבקרי המשחקים יגידו את דברם. גם מה שהשקעת בפרסום כדי לייצר הייפ ישפיע על המכירות.
אם בתום השבוע הראשון המשחק שלך היה בין עשרת הגדולים, אולי הוא אפילו יהיה מועמד לפרס בטקס פרסי המשחקים השנתי. זה שווה הרבה מכירות.
מה שלא יהיה, מכירות = כסף, שזה בדיוק מה שאתה צריך כדי להתחיל לעבוד על המשחק הבא.

זה יהיה משחק ההרפתקאה הכי ענק שאי פעם היה עם נינג'ות!

אם אתה ממש חייב כסף לפני שאתה מתחיל עם המשחק הבא, נגיד כי אתה רוצה לקנות רשיון לקונסולה חדשה או כי שרפת הכל על רד-בול לעובדים, אתה יכול לקחת גם פרוייקטים קטנים ומלוכלכים כקבלן משנה.
לא מדברים על זה. זה לא מעניין.

בין לבין אתה יכול וצריך לעשות עוד כל מיני דברים. לגייס ולהכשיר עובדים (מסתבר שאפילו להרשות להם לראות סרט מאנגה עוזר), לפרסם, להשתתף בכנס המשחקים השנתי (תביא booth babes!) ולרכוש מיני חומרים ממריצים לעובדים מאיש עם שפם שעובר במשרד מדי פעם. לא, באמת.

משחקי מחשב באמת משחיתים את הנוער!

כאמור, יש לך עשר שנים בתחום, במהלכם תשחיז את כישורי הניהול שלך ותראה אם אתה יכול לקחת את בית התוכנה שלך ממשרד מעופש באזור תעשיה ל-open space אימתני במגדל הייטק נוצץ, ואת התוכנה שלך ממשחק נישה שמכירים רק בפורומים של רוסים למשהו כל כך עצום וגנרי שהוא מרוויח יותר מאווטאר.

מזל טוב. עכשיו אתה כשיר להוביל פרוייקט. כל מה שנשאר לך זה לרכוש תואר אקדמי בתוכנה (מכללה לא נחשב!) (טוב אולי בראודה) וכמה שנות נסיון במקצוע.
לא היה שווה פאקינג 10 שקלים?

זה הכשרה מקצועית. יותר מזה?

Game Dev Story on AppAware

חדשות: Global Outbreak עודכן

Global Outbreak זכה לעדכון קטן לכבוד יום הדין הבא עלינו לטובה.
מלבד תיקוני באגים ושטויות העדכון כולל הוספה של יכולת לגבות את פרטי המשחק בענן, ולגשת אליהם ממכשירים אחרים.
יכול להיות שימושי למי שאין לו Titanium Backup ומתכנן באיזה שלב לשדרג גרסת אנדרואיד או לאבד את המכשיר.

שם, ססמה, סוג דם, מספר כרטיס אשראי... the usual

חדשות: SHADOWGUN:DeadZone עודכן

SHADOWGUN:DeadZone עודכן עם 2 מפות חדשות, הוספת יכולות צ'אט בלובי והקמת Clans (הם קוראים לזה Gangs), ועוד כל מיני שינויים קטנים.

השינויים הקטנים כוללים בין השאר נעילה של כלי נשק לדרגות מתקדמות (קודם הם היו פתוחים לכל מי שיכל לקנות אותם), ונעילה של שתים מבין ארבע הדמויות שהיו זמינות בחינם לשחקני פרימיום בלבד, מה שמשאיר רק שתי דמויות למי שלא משלם.

לא את הרקדנית! לאאאאאאאא!!!!

חוץ מזה נוסף קזינו. אתה מקבל ז'טונים פעם ביום, ואפשר לנסות לזכות איתם בזהב.

אם כבר שיחקתם בעבר ורכשתם משהו במסך המחקר, כל הרכישות שלכם בוטלו והכסף הוחזר לכם, מה שמאפשר לכם לקנות נשק ושדרוגים אחרים מחדש.
טיפ: אל תתפתו למשגר הטילים. יש לו רק 4 טילים. אוף.

אז לסיכום: פחות דמויות, פחות כלי נשק, קזינו.

תיקון קטן לאחור

עדכנתי את הציון של Global Outbreak ל-4 ראשי ארנבים.
עדיין לא גיבשתי מדיניות רשמית לגבי איך בדיוק מנגנון הדירוג כאן הולך לעבוד, אבל אני רוצה לשמור את הציון המקסימלי של 5 ארנבים למשחקים שהם באמת טובים כמו סקס עם שוקולד, או משהו.

בכל מקרה, אין לי בעיה מוסרית לתקן אחורה דברים שכבר פורסמו.
תתמודדו עם זה.

SHADOWGUN: DeadZone - בוא נראה מה הנייד שלך יכול לעשות

SHADOWGUN: DeadZone הוא המשחק שאתם הולכים להשתמש בו כדי להצדיק את ה-3500 שקל ששילמתם על הגלקסי שלכם (או כדי ללעוג למי ששילם 5000 שקל כדי שיוכל לעשות את אותו הדבר על האייפון הקטנטן שלו). זאת אומרת, אם הנייד שלכם מספיק קשוח כדי לעמוד במשחק הזה.

להלן סרטון:

בוא נהיה כנים. לא בטוח שיש לכם הסבלנות או כח הרצון כדי ללמוד להיות סבירים במשחק הזה. ובלי זה הוא לא הולך להיות ממש כיף. אבל אתם עדיין תרצו להשאיר אותו מותקן, כי הוא פשוט נראה כל כך טוב.

SHADOWGUN: DeadZone, או בעברית: רובהצל: אזורמת, הוא משחק יריות מרובה משתתפים. מיותר לציין שהוא דורש חיבור לרשת כדי לשחק.
המשחק הוא freemium ובא מבית היוצר של MADFINGER Games, האנשים שהביאו לכם כמה מהמשחקים המרשימים ביותר לאנדרואיד: Samurai II: Vengence, SHADOWGUN ו-DEAD TRIGGER. המשותף לכל המשחקים האלה (מלבד כותרות ב-ALL CAPS ו/או נקודותיים: כותרת משנה) הוא שהם מתבססים על מנוע Unity 3D, מנוע תלת מימד יותר זול ופחות מהולל מ-Unreal, אבל כזה שעובד כמעט על כל פלטפורמה. ו-MADFINGER מוכיחים שוב ושוב שהם יודעים איך לנצל אותו כדי להפיק משחקים שלא רק נראים (ממש ממש ממש) טוב, אלא גם משתפים פעולה עם המדיום עליו הם רצים. רוצה לומר: הם עובדים טוב על מכשירים עם מסך מגע קטן כמו בנייד שלך. זה לא עניין של מה בכך, עם מסתכלים על כל הנסיונות הכושלים בתחום הזה. כן, N.O.V.A 3, אני מסתכל עליך.

So...pretty...

אם נסתכל על שם המשחק, נראה אוסף של מילים כל כך גבריות שיש להם שערות בעיצורים: SHADOW! GUN! DEAD! ZONE!
מה שמנסים להגיד לנו פה זה שאין פה יותר מידי עלילה. זה משחק על חבורת אנשים (ונשים, ויצורים) שנפגשים על בסיס קבוע לאורגיה של רצח בעזרת נשק חם. אם יש קשר ל- SHADOWGUN המקורי הוא לא מוזכר הרבה, מלבד אולי שכמה דמויות ממנו ניתנות לבחירה כאן.

הרקדנית היא רובוטית מתנקשת. יש לה שמלה קצרצרה ומסכת גז. אין לה חזיה.

אוקיי, תכל'ס. DeadZone הוא משחק FPS סטנדרטי. כלומר, מלבד זה שהוא משוחק מגוף שלישי. אם אי פעם שיחקת באיזה שהוא shooter אונליין: Unreal, Team Fortress, אחד מאלה? אז אתה יודע בדיוק מה יש פה:
הצטרף למשחק, הרוג כמה שיותר את חבריך למשחק עד שהזמן אוזל, קבל ניקוד בהתאם והתקדם הלאה.
זה אולי מאוד נפוץ ב-PC, אבל לא קורה הרבה בנייד, ובטח לא בצורה שמאפשרת לך לנצל את הכישורים שפיתחת במשך שנים של התמקצעות על עכבר ומקלדת. עוד על זה בהמשך.

הם מוסיפים מים כמעט לכל מפה, רק כדי שתראה איזה יפה הם עושים מים

מתחילים בבחירת סוג משחק. האפשרויות הן DEATHMATCH, בו כולם יורים על כולם חופשי, ו-ZONE CONTROL, בו שתי קבוצות נלחמות על שליטה בנקודות במפה. לא באמת הייתם צריכים את ההסבר הזה, נכון?
יש בתיאוריה 6 מפות, 3 לכל סוג משחק (נראה לי). כולן גדולות, מפותלות, ומלאות קומות, מדרגות וחביות אדומות מתפוצצות.

ככה אתה נראה מת. תתחיל להתרגל.

העניין הוא, שכדי לנווט במפות מורכבות כאלה, תוך כדי יכולת לראות ולצלוף בכל בני הארבע עשרה העצבניים מרחבי העולם שמתרוצצים סביבך, אתה צריך להיות מסוגל לנוע בחופשיות, להסתכל בחופשיות ולהפעיל את כל היכולות הנוספות שלך בצורה אינסנקטיבית, כל זה בלי כפתורים שאתה יכול להחזיק ולהרגיש מתחת לאצבעות.
הפתרון כאן הוא פשוט, ודומה למה שניסו כבר במשחקים אחרים, אבל עובד מצוין ברגע שמתרגלים:
האזור השמאלי של המסך שולט בתנועה, ושקול ל-WASD במקלדת. תנועות של האגודל כאן יגרמו לדמות לרוץ קדימה, אחורה ולצדדים.
האזור הימני (מלבד הכפתורים שאפשר לראות בתמונות) שקול ל-mouse look. תנועות של האגודל השני כאן יפנו את המבט, הכוונת וכוון הריצה של הדמות.
כך, בשילוב של שני האגודלים אפשר להגיע לשליטה טובה כמעט כמו עכבר ומקלדת (או טובה בערך כמו שלט של קונסולה, אני מתאר לעצמי).
הכפתורים בצד ימין מאפשרים לירות, לרוץ מהר, להתגלגל, לטעון ולבצע פעולה מיוחדת כמו לזרוק רימון.
אפשר אפילו להתאים את איך שכל זה עובד במסך האפשרויות, למשל לקבוע את גודל כפתור היריה במסך.

פיו פיו פיו! בלאם בלאם!

כמקובל במשחקי יריות מגוף שלישי, אפשר גם לרוץ ישר לכל דבר שנראה כאילו הוא עלול להיות מחסה, והדמות שלך תשתופף בגבורה מאחוריו ותציץ רק כדי לירות במה שלפניה. חשוב לזכור, כמובן, כל החארות בני הארבע עשרה נמצאים תמיד מאחוריך.

כל משחק נמשך עשר דקות, במהלך תהרג המון המון פעמים. כשתשתפשף קצת תלמד שאם ממילא אתה נהרג כל הזמן למה לא להשתמש ברימון היד שלך (שמתחדש בכל פעם שאתה חוזר) כדי לדפוק מישהו בלי לכוון. ואם הוא עובר ליד חבית אדומה על אחת כמה וכמה חובה לפוצץ את השכונה שלו.
אחר כך תתחיל לצבור כסף, ותשדרג את הנשק שלך למשהו שאשכרה גורם נזק למי שפוגעים בו.
ואז באמת תתחיל להנות.

פיו פיו פיו! בלעעע!

כסף.
המשחק הוא כאמור חינמי. כסף מרוויחים על הביצועים בכל משחק. ובמסך המחקר של המשחק אפשר לקנות בעזרתו כלי נשק חדשים ומגוון שדרוגים.
כלי הנשק מתחלקים לקטגוריות הסטנדרטיות (קצר טווח, תקיפה, צלפים וכו'), ובכל אחת יש שלושה כלי נשק זמינים. לכל נשק יש גם שלושה שדרוגים.
בנוסף אפשר לקנות גם יכולות מיוחדות ושדרוגים לדמות כמו הגדלת כמות הבריאות או מספר הנשקים שאפשר לסחוב.
מתחילים, אגב, אם יכולת לקחת רק נשק אחד לתוך המשחק. זה מספיק.

עם הכסף מרוויחים גם נסיון, עבור כל כמות נסיון עולים בדרגה. על פניו נראה שהמשחק מנסה לשדך פחות או יותר שחקנים באותו אזור דרגות למשחקים, מה שמקטין טיפה את הסיכוי שיטבחו בכם איך שאתם מגיחים למשחק.
עדיין הולכים לנגב אתכם את הרצפה, כמובן. אל תהיו תמימים.

היי, המצאתי את המאג! אני חוקר!

הסיבה שנשקים קונים במסך המחקר ולא נגיד ב-, לא יודע, חנות? היא שהחנות שמורה לדברים שקונים בזהב.
זהב קונים במשחק הזה בכסף אמיתי (או בהתקנת מליון אפליקציות מפגרות דרך Tapjoy), וכל מה שהוא קונה לך בחנות זה skins, שזה דמויות נוספות מעבר לארבע שיש ככה, ומגוון כובעים וקסדות לשים עליהם. כי מה יותר אלגנטי ממוטנט עם מסכת גז ומעליה צילינדר? בדיוק. שום דבר.
ככה שבתיאוריה זה לא שזהב נותן לך יותר מאיזשהו יתרון קוסמטי, נכון?

כן כן. פרימיום זה אחלה. נודניק.

...חוץ מזה שאפשר לקנות בזהב גם מנוי פרימיום לכמה ימים, וכשאתה בפרימיום אתה מרוויח פי כפליים כסף ונסיון בכל משחק. כמו שטורחים להזכיר לך בסוף כל משחק.

אבל בסופו של דבר, מה שקובע במשחקים מסוג זה זה בעיקר הכישורים שלך. שחקן גרוע, גם בפרימיום ועם נשק יקר, יירצח במהירות ע"י כל שחקן עם נשק בסיסי ורפלקסים מהירים יותר.
שזה אומר שבשורה התחתונה מדובר פה במשחק שלמרות האתגר, מספר המפות המוגבל, הבאגים (הנדירים) והלאגים (הנדירים, אבל קצת פחות), מדובר במשחק שאתה באמת יכול ממש להיות טוב בו, ולהרגיש שהרווחת ביושר את ההתקדמות שלך בו על גופותיהן המרוסקות של בני הארבע עשרה הארורים.
והיי, חינם.
ותמיד יש את Tapjoy.
ויתרונות לא הוגנים אחרים...

אם רק זה לא היה freemium...

עריכה:
עדכנתי את הציון, ועשיתי את פסקת הסיכום קצת יותר מפורטת.
הסבר כאן.

SHADOWGUN: DeadZone on AppAware

Global Outbreak - כמו XCOM עם זומבים

בפעם הקודמת הדגמתי איך לא עושים משחק אסטרטגיה לאנדרואיד. לפייסבוק, אולי. אבל אנדרואיד מסוגל ליותר. כמה יותר? ככה יותר:

Global Outbreak הוא משחק אסטרטגיה שלא רק מציג איכות וגרפיקה שלא היו מביישות משחק PC סביר,מנצל בצורה חכמה את ממשק המגע של הטלפון ואפילו מציע replayability (סיבה טובה לשחק שוב אחרי שסיימת את המשחק בפעם הראשונה), לא רק כל אלה- הוא משחק freemium שממש אפשר לשחק לאורך זמן בלי להענש על זה שלא שילמת כסף אמיתי!

שחר המתים

העלילה. מגפת זומבים מתפרצת לה בפתאומיות ברחבי הגלובוס. בטוויסט מעניין שהוא אולי קריצה ל"פלישת חוטפי הגופות" מוקד ההתפרצות הוא נבגים, מן צנוניות ענקיות ומלאות דם שמתפשטות מעיר לעיר ומפיצות את המגפה. הרשויות העירוניות בכל עיר מנסות להתמודד עם הבלאגן, אבל משיקולים של תקציב נאלצות בסופו של דבר להוציא את העבודה לקבלן משנה. הפעם, חברת הקבלן שתשלח אותך לעבוד קשה במקומות לא נעימים ובשכר לא מספק היא Blackthorne Industries. הם בכלל לא כמו Blackwater האמיתית, כי הם מתמחים ברצח זומבים ולא אזרחים עירקים.
אלא אם הם עירקים זומבים.
כמו במשחקי X-COM (אני אזכיר את זה עוד הרבה, תתרגלו) לדורותיהם, למרות שחוליה של חיילים בודדים עם נשק קל מסוגלת לנקות עיר שלמה מזומבים,מסיבה לא ברורה שום צבא או רשות חמושה רואים צורך להתערב ואתה נשאר עם האחריות לנקות את כל הערים בעולם לפני שנמאס להם והטילים הגרעיניים מתחילים לעוף.

זה עובד ככה: לפניך מפה תלת מימדית של העולם (או Geoscape, לחובבי X-COM) ועליה כל הערים המרכזיות. התראות על התפרצויות, ערים חשובות אסטרטגית ומשימות מיוחדות מוצגים על המפה, יחד עם הבסיסים והיחידות שלך.
אפשר לסובב, להגדיל ולהקטין את המפה, וגם לגעת בערים או יחידות כדי לקבל עליהם מידע או לבצע פעולות.

מהר מאוד תתחיל לקבל הודעות על התפרצויות ברחבי העולם. במגע של גאונות, המשחק מרכז את עיקר האקשן מסביב למיקום שלך בעולם האמיתי. כישראלי, השכונה המיידית שלך לא מלאה בערים שתחוש צורך בוער להציל מאסונות טבע, אבל תעשה מאמץ הא? משלמים לך על זה.
עכשיו, כל עיר תתחיל בלהכריז שהיא מתמודדת לבד, תודה. אבל תן לה כמה דקות והיא תתחיל להתמלא בצנוניות מוות. הצנוניות יתחילו להתפשט לערים אחרות והשכונה מתחילה באמת להדרדר. לפעמים מתחילה להשמע אזעקה, ואז הזיהום מתפשט אקטסרא-מהר. תמתין, וזה עובר. אבל המצב נוטה להיות פחות כיפי אחר כך.
יש גם שעון, שמונה את הזמן שנותר לך. כמו לכל עובד קבלן, הזמן הוא מועט מידי. אבל כשהוא אוזל העולם משמיד באש גרעינית כל עיר שנותרה מזוהמת, ומשלם לך רק על הערים שהצלת. ואז הכל מתחיל מהתחלה.

כן בעצם מתבטאת האסטרטגיה במשחק. ולמרבה ההפתעה, יש פה לא מעט. ראשית, עליך לבנות בסיסים. הזולים יותר הם עמדות תותחים, שיאיטו את התפשטות המגפה בין ערים ביניהן הם נמצאים. היקרים הם בסיסי מסוקים, מהם תוכל לשגר צוותים של לוחמים לערים מוכות זומבים. לכל מסוק יש כמות סופית של דלק והם גם לא טסים במהירות האור, ולכן פריסת הבסיסים ברחבי הגלובוס היא חשובה. בסיסי מסוקים יכולים גם להחזיק מסוק תקיפה במקום מסוק תובלה. מסוקי תקיפה יכולים לטהר ערים מזוהמות שאין בהם צנוניות.

הזיהום ביוון מתפשט ברחבי אירופה. איטליה כבר נפלה. האם החופשה הבאה שלנו תהיה בתורכיה?

 אז אתה בונה בסיס מסוקים, קונה מסוק ושוכר כמה לוחמים, מצייד אותם בנשק עיקרי ומשני ושולח אותם לטהר עיר במצוקה. אם הזיהום הספיק בינתיים להתפשט תרצה להתקיף את הערים שזוהמו אחרונות. כל עיר מחזקת את אלו שקשורות אליה. פחות קשרים- פחות צנוניות ופחות זומבים. גומרים הולכים.
המשימה שלך היא להשמיד את כל הצנוניות בעיר. תעשה את זה, והזומבים, אה, ילכו הביתה? ואתה תקבל צ'ק שמן, נקודות מחקר ושפע נסיון לחיילים.

אבל קודם המסוק צריך להגיע לשם. למסוק לוקח כמה דקות להגיע ליעד. אתה יכול להאיץ את הזמן (כמו ב-אתה-יודע-מה) ע"י לחיצה על בר הזמן, אבל הוא מתרוקן כשאתה עושה את זה. עדיין, יש בו מספיק ליותר זמן משחק ממה שסף הריכוז שלך יאפשר למשחק אחד. יותר מ-5 משימות או איזה 20 דקות משחק. אם אתה ממש רוצה לשחק יותר- כבה את המשחק, חכה שעה והוא יתחיל להתמלא. או קנה עוד זמן בכסף מלא. או קנה את XCOM ל-PC. מה לא בסדר איתך שאתה משחק כל כך הרבה זמן בנייד? לא נגמרת לך הסוללה?

בכל מקרה, המסוק מגיע לעיר ומתחיל החלק של האקשן.

נוחתים בשדה הקרב. אוהבים ריח של נפלאם בבוקר.

 כמו ב-ניחשתם נכון, X-COM, אתה שולט ישירות בחוליה קטנה של חיילים ברחבי מפת העיר. ממש כמו ב-XCOM (בלי מקף זה החדש, לא המקורי) יש מספר מוגבל של מפות מוכנות מראש, אבל יש הרבה כאלה והן שונות אחת מהשניה במראה ובאופי. חלקן הן מבוך של סמטאות צרות או שוחות, חלקן הן רחובות עיר פתוחים וחשופים. יש בסיסים צבאיים, ביצות, ואופטימוס פריים. נסו למצוא אותו, ילדים.
מכיוון שאין לך עכבר, זה עובד עם האצבע, וזה הרבה יותר ברוטלי. גע במסך, והחוליה שלך תרוץ בצייתנות לשם. החלק את האצבע דרך כמה אויבים, והחיילים שלך יציינו מטרות ויוציאו אותן להורג לפי הסדר. נסה לסמן כמה שיותר במכה: יש בונוס. זומבי הגיע עד לחייל שלך? בצע עליו את תנועות Fruit Ninja והחייל שלך יעשה בערך אותו דבר לזומבי.
אתר וחסל את כל צנוניות הדם, והעיר מטוהרת. המסוק חוזר הביתה עם החיילים ששרדו ואתה קוצר תהילה, כסף, נסיון ונקודות מחקר.
למרבה ההפתעה, למרות הקונספט הבסיסי גם כאן יש אלמנט של אסטרטגיה. לחיילים יש בריאות ותחמושת מוגבלת. כשהתחמושת אוזלת, הם עוברים לנשק המשני. כשזה אוזל, הם יכולים לברוח. זה לא עוזר. מצד שני, ברחבי המפה מפוזרות ערימות קטנות של תחמושת, כסף ו...מחקר? מיקרוסקופים? שמאוד יכולות לעזור לך במערכה הכללית. האם תנסה להגיע ישר לצנוניות ולסגור עניין, או שתחפש מציאות ותסתכן באובדן חיילים יקרים וכשלון המשימה?
אה, ויש גם רימוני יד. הם כיפים.

צנונית מוות בפעולה. משמאל, צנונית קצוצה.

 בתום כל משימה החיילים ששרדו יכולים להשתמש בנסיון מהמשימה כדי לשדרג את יכולותיהם. על כל יכולת שמשדרגים החייל גם עולה בדרגה. חיילים מנוסים הם קשוחים וקטלניים יותר, אבל גם הרבה יותר יקרים להחליף. פשוט כי לשכור חיילים בדרגה גבוהה עולה יותר כסף.
בנוסף לנסיון, אתה מקבל בסוף משימה מוצלחת כסף, נקודות מחקר וזהב.
כסף משמש לקניית בסיסים, מסוקים, חיילים וציוד. נקודות מחקר משמשות, למרבה ההפתעה, למחקר. זהב הוא המשאב הנדיר ביותר אבל השימושי ביותר- אפשר להשתמש בו כדי לרפא חיילים פצועים (הם מתרפאים לבד בבסיס אבל זה לוקח יותר זמן), להחיות הרוגים, לרכוש חיילים ומסוקים מיוחדים וכאמור עוד האצת זמן. זהב כאמור אפשר לקנות בכסף אמיתי (יען כי freemium) אבל כאן זה באמת יפגע בכיף ובאתגר של המשחק. שמרו את מעט הזהב שאתם מוצאים כדי להחיות חיילים שנהרגים במשימות קריטיות.
אגב, גם אם המשימה נכשלה אתה עדיין מקבל את כל המשאבים שמצאת במהלכה.

הרגת היום 20 זומבים ולכן אתה בבירור יודע יותר טוב איך ללבוש שריון

 יש כאמור גם מחקר. בניגוד למשחק-האסטרטגיה-הטוב-ביותר-אי-פעם מדובר רק בכלי נשק. נקודות המחקר שצברת משמשות כדי לחקור שדרוגים לנשק העיקרי (רובי תקיפה) והמשני (אקדחים, תמק"ים ורובי ציד), שהופכים אותו בהדרגה מנשק עצוב של ג'ובניקים למפלצת מקוסטמת ומשופצרת. כל עץ שדרוגים מוביל לפתיחת נשק נוסף שתוכל לרכוש לחיילים.
מעניין לציין שלמרות שהשדרוגים והנשקים הולכים ונהיים יקרים ככל שמתקדמים בעץ המחקר, נשקים רבים נשארים חזקים כמו או יותר מהחדשים יותר. בתלות בשדרוגים שבחרת, כמובן.
רמז: תבחר את כולם.

כוונת אופטית, כוונת לייזר, מחסנית מוגדלת ולהגדיל את הצ'יפס בבקשה

 יש גם ערים שהן נכסים אסטרטגיים. אם תצליח להגן עליהן במשך מספיק זמן מזומביפיקציה הם יניבו בונוס גדול של כסף ומחקר.
ויש גם משימות מיוחדות. משימות כאלה נותנות הרבה כסף ומחקר וחיוניות למאמץ המלחמתי שלך, אבל גם משחררות מדי פעם טכנולוגיה חדשה של סוג מסוק או בסיס תותחים, שחיוניות כדי להתמודד עם הרמות הקשות יותר של המשחק.
המשימות האלה גם מציעות שינוי אווירה מציד הצנוניות הרגיל, עם מגוון פעולות קצרות ורצחניות כמו הגנה על בסיס מגלים של זומבים, שמירה על טכנאי בעודו מתקן עמדות תותחים או חילוץ מדענים משטח אויב.

עוד לקוח מרוצה נמסר בהצלחה למסוק האיסוף. אל תשכח את הטיפ!

שני קבלנים עושים את כל העבודה בשביל שבעה אנשי קבע. שימו לב למל"ט בפינה: הוא תמיד שם, וזה מסביר איך אתה המפקד רואה את שדה הקרב. גאוני!

כמו שנאמר בהתחלה, כשהזמן בשעון אוזל העולם מושך בכתפיו משגר טילים גרעיניים אל כל הערים שעדיין מזוהמות. אתה מקבל ניקוד לפי מספר הערים שהצלת, שמתווסף לסכום הניקוד הנצבר שלך.
המשחק מדרג אותך לא רק במדרג העולמי, אלא גם בעיר הספציפית שלך. אני מקום שלישי בקרית ביאליק, מסתבר.

ואז אתה יכול להתחיל משחק חדש. אתה יכול לבחור את רמת הקושי, אבל בכל מקרה המשחק ימשיך עם כל הבסיסים, היחידות והטכנולוגיה שצברת עד כה. זה אולי יעזור לך כשתתחיל ברמה קשה קצת יותר. אם לא (סביר שלא) תמיד תוכל לנסות שוב את אותה רמת קושי, ולנצל את המשחק הבא כדי לבנות את הבסיסים הנוספים ולהשיג את הטכנולוגיה הנוספת כדי להיות מסוגל לשרוד אולי את הרמה הבאה.
שזה גאוני, כשחושבים על זה. משחק שבו יש משמעות לכל משחק חדש שאתה משחק למשחק הבא אחריו.
למעשה, אתה לא יכול להגיע אפילו לחלק קטן מכלי הנשק, המסוקים והבסיסים במשחק אחד. אתה חייב לנסות שוב ושוב. שהיה יכול להיות מבעס, אם זה לא היה כיף.

ואם כל זה לא מספיק, בימים האחרונים המשחק עודכן עם עוד רמות קושי, עוד רובים, עוד תותחים ועוד מסוקים. אני מקווה שזה מגמה, אבל גם אם זה ייעצר פה יש כאן מספיק משחק בשביל שעות על גבי שעות.
בחינם.
אישית, הייתי מעדיף לשלם מראש ולקבל את המשחק המלא, בלי המגבלה המלאכותית של זמן מוגבל להאצה.
אבל היי, חינם.

XCOM, אמרתי? לא בחינם, אבל אפילו יותר שווה.

4 שפנים זה כמעט מושלם

Global Outbreak on AppAware

World at Arms - שחר אדום

ב"שחר אדום" אני לא מתכוון למערכת ההתראה הפופולרית.

לעניינינו.
World at Arms הוא משחק אסטרטגיה חדש (אבל ממש- שוחרר ב-28 לנובמבר) מבית היוצר של Gameloft, האנשים שהביאו לכם בערך כל משחק אחר אי פעם. המשחק הוא freemium, כלומר חינם להוריד ולשחק, אבל מעודד לבצע קניות בתוך המשחק.

להלן פרסומת:

ועכשיו ברצינות.

ארצות הברית נמצאת תחת פלישה מסיבית של כוחות ה-KRA, ארגון טרור מרושע בסגנון קוברה, אם קוברה היו צפון קוריאנים. כלומר, אף אחד לא אומר שהם צפון קוריאנים, אבל הם צפון קוריאנים. 

עכשיו, בוא נתעלם לרגע מרעיון שהאומה הענייה בעולם פולשת למדינה עם הצבא הכי יקר בעולם, כי נראה שזה רעיון די פופולרי בזמן האחרון: ע"ע Homefront ו-Red Dawn (החדש, לא הטוב). אחרי הכל, אף אחד לא רוצה להעליב את הסינים או הרוסים.

אבל אם כבר פלישה, למה ככה?

300 מליון אמריקאים נגד צבא של 9 מליון צפון קוריאנים. לא פלא שהם כבשו גם את קנדה.

כשנראה שהכל אבוד, עליך מוטלת המשימה לגייס את ה-Wolverines ו... לא, רגע, יודע מה? בוא פשוט תבנה בסיס צבאי קטן, ככה בסגנון SimCity, ותתחיל לאמן אנשי מיליציה ומתנדבים להלחם בכובש האכזר.

"אבל רגע!", אתה שואל. "איך אממן מבצע צבאי בסדר גודל כזה במדינה הכורעת תחת כיבוש?". 

אה. שאלה טובה. למזלך, אתה חזיר קפיטליסטי. אז מה שאתה הולך לעשות זה לבנות קנטינות לחיילים, מגורים לאנשי קבע, מחסנים ובתי חולים. אני מניח שאתה גובה מהם תעריפים די רציניים, כי זה מספיק כדי לממן את אימון החיילים, בניית הרכבים והמטוסים, הרחבת הבסיס עם עוד ועוד מבנים ומיני בונוסים מפנקים כמו טילי שיוט.

"ואם זה לא יספיק?", אתה שואל. ובכן, גיימלופט ישמחו למכור לך עוד כסף. תמורת כסף אמיתי, כמובן. גם הם קפיטליסטים. וגם מין מדליות כאלה שקונות לך דברים יותר מגניבים מהרגילים.

אגב, אם תזנה את עצמך גם בפייסבוק, גיימלופט יפנקו אותך בעוד צ'ופרים על כל חבר שתביא. זה גם משחק חברתי!

המטבעות הקטנים האלה מעל חדרי האוכל? זה הרווח שלך. זה יספיק בערך כדי לממן אימון של איש מיליציה אחד ממש גרוע, אבל מה רצית לקבל תמורת אוכל צבאי?

"ומה לגבי דלק? חייבים דלק בשביל לנהל מלחמה!". מן הסתם. כאן, לכל קרב יש מחיר בחביות דלק, ובלעדיהן לא תוכל לממש את יעודך, קרי לרצוח אסיאתים מסריחים.

למזלך, אתה יכול לבנות בבסיס מגוון מבנים שמספקים דלק כמו משאבות נפט ו-,אה, תחנות דלק.

"וחשמל? מה עם חשמל?", שואל אתה הדמיוני. מן הסתם, אתה יכול לבנות גם מבנים שמספקים חשמל. לכל מבנה בבסיס יש דרישות חשמל, ולא תוכל לבנות אותו בלי כמות החשמל הנדרשת.

הבסיס שלך מגיע עם תחנת כח גרעינית משלו, אבל תוכל לבנות עוד דברים מבעסים כמו תחנות כח ידידותיות לסביבה עד שתהיה מספיק גדול וחזק כדי לבנות משהו מלוכלך ושימושי באמת.

כן ילדים- תחנת הכח הטובה ביותר היא תחנת כח פחמית!

כמו שרואים בתמונות, כל העסק מתנהל כמו SimCity של פעם- הבסיס מוצג מנקודת מבט איזומטרית, כשכל בניין מיוצג ע"י ספרייט מצוייר צבעוני ומפורט, בדרך כלל עם חיילים זעירים שמפטרלים סביבו בשמחה. יש בניינים שמייצרים יחידות, בניינים שמספקים כסף, חשמל או דלק, קישוטים לבסיס ואפילו קזינו. שמגריל טילים.

בין הבניינים נוסעים או עפים מיני רכבים צבאיים שלא שייכים לך, אבל אם תקליק עליהם תוכל לגבות גם מהם תשלום על זה שהם תוקעים אותך עם כל הלחימה בכיבוש הקוריאני ועוד אוכלים לך את כל הלוף המטוגן בחדר אוכל.

אהבתי את הוולקנים שמאבטחים את מגורי החיילים. זה כדי שהם לא יברחו כשהם יבינו שהמחירים פה יותר גרועים מאילת?

עכשיו, כל זה אמור להוביל למלחמה באויב הצהוב. זה עובד ככה: אתה הולך למסך ה-Campaign, בוחר משימה מתוך המפה העולמית, ומתבעס לגלות שהקרבות פה מוגבלים למסך שמציג שש יחידות שלך רצות בכביש מול שש יחידות של האויב וכולם יורים קדימה עד שלאחד מהצדדים נגמרות היחידות. העבודה שלך מסתכמת בלבחור את היחידות שלך, ולנסות להקליק מהר על שטויות שמופיעות לאורך הכביש כמו גדרות (רע) וארגזים (טוב).

כשזה נגמר המשחק מחליט בנדיבות איזה מהיחידות המתות שלך חוזרות לחיים, ואתה אוסף את הכסף והנסיון שהרווחת וחוזר לסים סיטי.

נורמנדי זה לא.

 וזהו בערך. קרבות, וכל דבר אחר בעצם נותנים לך נסיון (דרגות סמל קטנות). ככל שאתה צובר נסיון אתה עולה בדרגות ומשתחררות לך עוד יחידות ומבנים שאתה יכול לבנות. לאורך זמן המבנים שלך מייצרים כסף ודלק בהם אתה יכול להשתמש כדי לצאת לעוד קרבות ולשחרר עוד ועוד מהעולם מעול הכיבוש הקומוניסטי.

כמעט. יש עוד משהו אחד. משימות שצצות להן מדי פעם מציעות לך לבצע מיני מטלות פשוטות כמו לבנות מבנה או יחידה בתמורה לפרס של כסף ונסיון.
העניין הוא שמבנים הם יקרים. וכדי לבנות אותם צריך חשמל, ומבנים לייצור חשמל הם עוד יותר יקרים. ואם אתה לא משלם לגיימלופט, כסף זורם מאוד. מאוד. מאוד לאט. והחל משלב מסויים, המשחק לא מרשה להתקדם במערכה בלי לבצע קודם משימות.

כבר יש לי מפעל כלי רכב אחד. רואה למטה? איך אתה חושב שבניתי את הרכב והשלמתי את החלק השני של המשימה?

 וזה בעצם שורש הבעיה. כמו רוב המשחקים של גיימלופט (ומשחקי freemium בכלל) אחרי כמה שעות אתה מגיע לנקודה שבה בלי לשלם כסף אמיתי אתה פשוט לא יכול להתקדם, אלא אם אתה מוכן לשבת שעות מול המשחק ולהרוג זמן כדי לבצע איזו פעולת עונשין כמו להקליק שוב ושוב על מטבעות זהב קטנים עד ששעות אחר כך תוכל סוף סוף לבצע עוד משימה קצרה ולקדם איכשהו את המשחק.
וזה בהנחה שבכלל נהנית מכל העסק הזה של לבנות בניינים ולשלוח חיילים למרוצי שליחים קטנים נגד קוריאנים.
תכל'ס, זה לא שווה את המאמץ.

2 שפנים, וגם זה בקושי

בפעם הבאה: Global Outbreak, או: איך עושים את זה נכון.

World at Arms on AppAware

הצהרת כוונות

אז ככה.

משחקים לאנדרואיד.

רובם המוחלט זבל. וגם אלו שממש מצליחים, עם ציפורים מעוצבנות או מתנקשים יפניים שונאי פירות, הם לא באמת משחקים משחקים. כאלו שגיימר רציני יכול להרגיש שהם מצדיקים את עלות הנייד החדש והנוצץ שלו, שעלה יותר מלפטופ לא רע ומכיל מעבד עם יכולות שהיו מבעסות מחשב שולחני מלפני חמש שנים.

זאת אומרת, הגלקסי הממוצע יכול פאקינג להריץ את GTA 3. ואתם משחקים Angry Birds?!

אז נניח שאתם כמוני (אתם לא, כי אני יותר מבוגר ויותר נמוך ופחות מזיע- אבל נניח) מחפשים משחקים רציניים, שלא רק יתנו לכם חווית משחק מספקת גם כשאתם לא לפני המחשב, אלא גם יצדיקו את המחיר המטורף ששילמתם (או אבא שילם) על הנייד החדש שלכם. 

ונניח שכמוני שמתם לב שממש קשה למצוא ביקורות רציניות על משחקים חדשים.

כלומר, כן, יש אתרי ביקורות משחקים לאנדרואיד, אבל הביקורות שלהם קצרות, לא מפורטות והרבה יותר מידי חיוביות. ומאתרי חדשות כלליים לאנדרואיד אפשר לצפות לאפילו פחות.

ואם מה שאתה מחפש זה ביקורות ברמה של אתרי גיימינג רציניים אתם בבעיה.

אלא אם כן אתם מכירים אתר טוב כזה. ואז רק אני בבעיה.

בכל אופן, אתם יכולים פשוט לבדוק את הביקורות ב-Google Play. כדאי שתעשו את זה, ולו רק כדי לדעת אם הרבה אנשים מתלוננים שהמשחק שרף להם את המסך וברח עם כרטיס האשראי שלהם. אבל האם תדעו מזה הרבה יותר על המשחק? לא. כי רוב האנשים שמשאירים ביקורות הם אדיוטים.

אתם יכולים פשוט להוריד את המשחק ולנסות לבד. קרוב לוודאי שהוא אפילו חינם. אבל אתם עלולים לגלות, אחרי שהשקעתם איזה 10 שעות במשחק, שפתאום אי אפשר להתקדם בו בלי לקנות משהו בכסף אמיתי. או שהוא סתם מפסיק להיות כיף. לא חבל?

אז בשביל זה אני פה. גם לי יש מכשיר חדש ומגניב. גם אני מוריד כל משחק ראוי ונותן לו סיבוב. למה לא לתת לי לחסוך לכם זמן ולהגיד לכם מראש כמה המשחק, כל משחק, הוא גרוע?

אז ככה זה הולך לעבוד:

1. כל המשחקים ייבדקו על מכשיר Galaxy S3 בלבד, עם Android 4.1.1. לפחות עד שאני אשדרג את מערכת ההפעלה, או את המכשיר.
2. אני לא הולך לסיים כל משחק, אבל אני אתן לו כמה שעות שסף היאוש שלי יכול לעמוד בהן לפני שאני כותב ביקורת. רוב המשחקים היום הם גם ככה חסרי סוף מוגדר, והשאר בדרך כלל מחורבנים מכדי להצדיק התמדה.
3. אני לא הולך לכתוב ביקורות ממומנות. אף אחד לא משלם לי לכתוב את זה, ואם אני אקנה משחק שלא עלינו הוא לא בחינם זה יהיה מכספי שלי. אני מתחייב שאם משום מה מישהו יציע לי משהו בתמורה לכתיבה על משחק או מוצר אני אציין את זה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. יש לי עבודה של מבוגרים. אני לא צריך צ'ופרים.
4. למרות הנ"ל, אם מישהו רוצה להציע לי משהו ממש ממש שווה אתם מוזמנים להציע. בשביל טיול בחינם ללאס ווגאס אני אשמח לשנוא פחות את המשחק המעפן שלכם.
5. יש לי עבודה, ילד וסף ריכוז נמוך. אל תצפו לעדכונים סדירים. או בכלל.

הביקורת הבאה: World at Arms. רמז: לא משהו.